פילוסופיות UX שהגיעו מכיוונים מפתיעים, מי מהן תשלוט?

with אין תגובות

אפל משתמשת בתפריט גלובלי עבור כל האפליקציות ב-macOS, מיקרוסופט משתמשת בתפריט ייעודי בחלון האפליקציה עצמה, ואילו באנדרואיד ו-iOS המצב שונה לגמרי. מהיכן הגיעו הפילוסופיות האלו, וחשוב מכך, איזו מהן נכונה או טובה יותר?

 

1. כולם שונאים את ה-Hamburger שגוגל אימצה לאנדרואיד, אבל  כולם עדיין מטמיעים אותו בכל אפליקציה.
2. לא כולם מתים על ה-Ribbon של מיקרוסופט, אבל גם בימנו הוא נוכח באפליקציות Office שלה.
3. ויש בכלל את אלה שלא רואים היגיון ב-Menu-Bars (תפריט גלובלי) של אפל ב-macOS…

 

אבל מי מהן טובה, מי מהן שמישה יותר, ומי מהן תלך איתנו הלאה?

מה מהפילוסופיות UX האלו ישרוד את האבולוציה של מערכות ההפעלה וישרת נאמנה ממשקי Cross-Platform שמצד אחד יתנו את כל הפיצ'רים של תוכנות מורכבות כמו פוטושופ גם במובייל, ומצד שני לא יתסכלו את המשתמשים בחיפוש אחר האפשרויות, בין אם ב-MenuBars \ Ribbons מייגעים, ובין אם תחת תפריט Hamburgers ההמבורגר הידוע לשמצה?

 

אז מה מהגישות האלו ישרת אותנו נאמנה במסכי Touch מבלי לחבל לנו בדסקטופ?

קשה לענות על השאלות האלו בעולם טכנולוגי שכל הזמן משתנה ונוספים לו עוד ועוד מסכים, ועוד מכשירים (אפילו משקפי VR\AR)… בעוד רספונסיביות אולי טובה למוצרי ווב, מה עם אפליקציות מורכבות ובדגש על מערכות ההפעלה עצמן? והכי חשוב – מה עם המשתמשים? כל גישה כזו מבלבלת את המשתמש ומוסיפה לו עקומת למידה מבאסת רק כי החליט להחליף את האייפון ולעבור לאנדרואיד. וכמובן שזה אף מורכב יותר עבור משתמש שעבר מחלונות למק. האם מתישהו יהיה פתרון?

לא פעם נטען כלפי אפל ש"העתיקה" \ לקחה השראה מעולם הקוד הפתוח, בעיקר מלינוקס, (טענה שגם הופנתה כמובן למיקרוסופט). כי בלינוקס המפתחים והמעצבים כל הזמן ממציאים דרכים יעילות ואף חולקים רעיונות חדשניים לתפעול ממשקים ע"מ להיות כמה שיותר פרודוקטיביים בגרסאות הלינוקס החביבות עלייהם.

 

Global Menu vs Window Menu

מה שכיף בלינוקס זה שאפשר לקסטם הכל, כולל הגדרות לבחירה בין תפריט גלובלי או בתוך חלון (מה שאי אפשר במק ופיסי)

 

 


הכירו את הממשק שלוקח את הטוב ביותר מ-iOS ו-macOS ומביא אותן לדסקטופ:

אחד הממשקים (סביבת שולחן עבודה) הבולטים הוא Gnome 3, סביבה שדיי מזכירה הכלאה מוצלחת בין macOS ל-iOS. ברמה כה מעניינת שאפילו המהלכים של אפל ב-iOS 12 עבור ה-iPad Pro החדש נראים כאילו הושאלו מה-UX של גנום. האם נראה יותר ויותר אימפלמנטציות כאלו מצד אפל? והאם המהלך שהיא החלה לאחרונה נועד להרוג את macOS הקשישה ולהחליפה ב-iOS? קשה לנבא מעכשיו, אבל זה בהחלט נראה כך, בעיקר מאז אפל הכריזה על Project Marzipan שכבר כעת מאפשרת למפתחים להביא אפליקציות iOS ל-macOS. כלומר אפליקציות אייפון למחשבי מק!

ואם אתם עוקבים אחרי דבריי כאן בבלוג או בקבוצת הפייסבוק שלי, אתם בטח זוכרים את המאמר שלי מלפני כמה שנים שקרא לאפל לעשות משהו בסוגייה הזו בדיוק! אז לא, לא שאפל הקשיבו לי, אבל זה בהחלט כיף לגלות שדבר שניסית לנבא גם כפרשנות בתוך מאמר, אכן קורה בסוף. טוב נו, זה היה מתבקש, לא? 🙂

ובכלל, יהיה מעניין לראות איך אדובי תפתור את הסוגיות האלה בגרסה הסופית של הפוטושופ לאייפד (והאם איי פעם נראה אותה לאייפון?), ויותר מזה, מעניין אותי לראות איך אפל עצמה תפתור את זה במשקפי ה-AR העתידיים שלה (שע"ס הדלפות \ שמועות מפותחות כבר כעת).

 

אז לסיכום – מי מהן טובה יותר?
קשה לענות על השאלה הזו, אבל השוני בממשקי מערכות ההפעלה האלו (והאפליקציות עבורן) מקשה על המוני משתמשים שמנסים לעבור מ-Pc ל-Mac, ולהפך.
לעומת זאת במובייל, מאחר ו-iOS ו-אנדרואיד דיי דומות, משתמשים מרגישים יותר בנוח להחליף סמארטפונים ואף לצאת מאזור הנוחות.

 

אבל כבר כיום אפל מנסה להצטרף למיקרוסופט וגוגול בניסיון לפצח את סוגיית האפליקציות חוצות הפלאטפורמות, כאלו שיעבדו גם על האייפון וגם על המק (פרויקט מרציפן), השאלה מי תצלח את המשימה בצורה הטובה ביותר… למקרה שתהיתם בנוגע ליתרונות וחסרונות בשתי הגישות (תפריט עליון או תפריט באפליקציה) – ממליץ גם להציץ בת'רד הזה.

 

 

Leave a Reply

*